עוד בנושא

המאפיין הבולט ביותר של סיאנאה הוא הריכוז יוצא הדופן של סרקופגים ליקיים: ישנם למעלה ממאה כאלה, והם ניצבים ממש בין חורבות העיר, צמודים זה לזה. בשום מקום אחר בליקיה לא ניתן למצוא ריכוז כה גבוה של אדריכלות קבורה במקום אחד. בנוסף, העיר נשמרה ללא שינויים משמעותיים מאוחרים יותר, שכן לאחר דעיכתה בימי הביניים לא נבנה בה דבר נוסף.

הסרקופגים הליקיים הם קברים מאבן העומדים בפני עצמם, בעלי מכסה גג דו-שיפועי "מחודד" האופייני, המדמה גוף של ספינה מעץ הפוכה. רבים מהם מעוטרים בתבליטים ובכתובות בשפות הליקית או היוונית. קברי הסלע, לעומת זאת, חצובים ישירות בסלע וכוללים חזית המדמה אדריכלות עץ עם קורות, גמלונים ועמודים. ב-Cyaneae מיוצגים היטב שני הסוגים, מה שהופך אותה למקום בעל ערך מיוחד להבנת מסורת הקבורה הליקית.

באתר הארכיאולוגי Cyaneae אין קופה רשמית או כרטיס כניסה קבוע — האתר עדיין אינו מוגדר כמוזיאון-שמורה מאורגן. עם זאת, מומלץ לברר את המצב העדכני לפני הביקור, שכן תנאי הגישה לאתרים ארכיאולוגיים בטורקיה משתנים מעת לעת. אם אתם שוכרים מדריך או חמור בכפר Yavu, התשלום עבורם הוא בנפרד, בהתאם להסכם עם התושבים.

זהו מקדש קטן של אפולו ששימש כמקום נבואה, המוזכר על ידי הסופר העתיק פאוסניאס. הכינוי "תירקסיוס" (Apollo Thyrxeus) מופיע רק בהקשר למקום זה, וככל הנראה מתייחס לשם מקום מקומי בליקיה. האורקל נמנה עם מקומות הנבואה הליקיים, אך מיקומו המדויק של המקדש בתוך העיר העתיקה טרם זוהה: הועלו השערות, אך אין תשובה סופית.

המסלול, שאורכו 2–3 ק"מ וכולל טיפוס של כ-200 מטר, נחשב למסלול בדרגת קושי בינונית. המדרון תלול, הקרקע סלעית, ובין העשבים ניתן למצוא שברי שיש. ילדים בגילאים מבוגרים יותר (10–12 שנים) בדרך כלל מסוגלים לעלות בקצב רגיל. לאנשים מבוגרים ולאנשים עם מוגבלויות פיזיות מומלץ להיעזר במדריך או בחמור, אותם ניתן לשכור בכפר Yavu — דבר זה מקל משמעותית על המשימה.

בסמוך לאתר החפירות אין תשתיות: לא בתי קפה, לא חנויות, ולא שירותים מאובזרים. את כל הדרוש — מים, אוכל, מזומן — יש להביא מראש. בכפר Yavu שבמרגלות האתר יש כמה בתי קפה צנועים וחנויות, שבהן ניתן לעתים לקנות שמן זית מקומי. צפו לביקור עצמאי לחלוטין באתר עצמו.

קיאנאה הייתה חלק מברית ליקיה — פדרציה של ערי-מדינה ששלטה באזור בתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה. על פי הנתונים הקיימים, היא תפסה מעמד מכובד בשורה של ערים בינוניות, לצד פלוס וקנדיבה. בתקופה הרומית הצטיידה העיר במערך סטנדרטי של מבני ציבור: תיאטרון, אגורה, מרחצאות ומערכת מים. בתקופה הביזנטית הפכה Cyaneae לכיסא בישופי, החמישה עשר במספר בין הסופרגנים של המטרופוליט מירה.

מאז שנת 1989 נחקר האתר במסגרת הפרויקט הגרמני "Lykische Survey" בהנהגתו של פרנק קולב (Frank Kolb). המחקר מתמקד בשחזור הנוף הכפרי סביב העיר: מבנה אחזקות הקרקעות, מערכת ההתיישבות והחיים הכלכליים. סדרת פרסומים מדעיים בעקבות תוצאות המשלחות הפכה את Cyaneae לאחד האתרים שנחקרו בפירוט הרב ביותר להבנת ה"הורה" הליקית — השטח הכפרי של המדינה העירונית.

הדרך הנוחה ביותר לתכנן מסלול היא לאורך הציר דמרה — קקובה — סיאנאה — קאש. דמרה (מירה), עם קברי הליקיים החצובים בסלע והריסות העיר העתיקה, נמצאת במרחק של כ-25 ק"מ. המפרץ והאי קקובה, עם העיר הליקית השקועה, נגישים באמצעות סיורים בסירה מדמרה או מקאש. קאש היא עיירה חופית נעימה עם קברים ליקיים משלה ותשתית תיירותית טובה. ניתן להספיק לבקר בכל ארבעת האתרים ביום אחד עמוס.

מפסגת ההר שעליו ניצבת Cyaneae נפרש נוף פנורמי של מפרץ קקובה, האי קקובה והים התיכון הפתוח. הסרקופגים על רקע הים וההרים הרחוקים יוצרים את אחד הנופים הציוריים ביותר בליקיה. הנוף מרשים במיוחד באור הצדדי של השחר או בשקיעה, כאשר הצללים החמימים מדגישים את התבליטים על האבן.

העונות המומלצות הן אפריל–יוני וספטמבר–נובמבר. באביב המדרונות מכוסים בצמחייה, והטמפרטורה נוחה לטיפוס. בסתיו יש פחות תיירים, והאור רך יותר. בקיץ, הטיפוס על המדרון הסלעי הפתוח בחום הוא מתיש ביותר ועלול להיות מסוכן. בחורף השביל עלול להיות חלקלק ומלוכלך. אם אתם מבקרים בקיץ — צאו לדרך לפני 8–9 בבוקר, לפני שהחום מתחיל.

נקודות היציאה הקרובות ביותר הן דמרה (מירה) וקאש, שתיהן במרחק של כ-25 ק"מ מהכפר יאוו. שדה התעופה הקרוב ביותר הוא אנטליה (AYT), במרחק של כ-150 ק"מ בכביש החוף דרך פיניקה. הדרך הנוחה ביותר היא לשכור רכב: זה מעניק חופש זמן ומאפשר לשלב את Cyaneae עם אתרים אחרים במסלול — Myra, Kekova, Kaş. ללא רכב ניתן להגיע בדולמוש (dolmuş) מקומי מ-Demre או Kaş לכפר Yavu.

חובה: נעלי טיולים או הליכה עם סוליה שאינה מחליקה — השביל סלעי ולא אחיד. מים — לפחות 1.5 ליטר לאדם, ובקיץ יותר. כובע וקרם הגנה — המדרון חשוף. חטיף קל: אין בית קפה ליד האתר הארכיאולוגי. מזומן, אם אתם מתכננים לשכור מדריך או חמור בכפר. מחזור מלא של "עלייה + סיור + ירידה" אורך 3–4 שעות, קחו זאת בחשבון בתכנון היום.

הכפר יאבו שוכן למרגלות רכס סלעי. ניתן להשאיר את הרכב כאן. בכפר ניתן לשכור מדריך או חמור, אם רוצים — דבר זה מומלץ עם ילדים, לקשישים או כאשר נושאים תרמיל כבד. מהכפר אל האתר הארכיאולוגי מובילים שביל הליכה (2–3 ק"מ, עלייה של כ-200 מ', כ-30–40 דקות) ודרך עפר לרכבי שטח. דרך העפר אינה עבירה לאחר גשם, ולכן שביל ההליכה הוא האפשרות הבטוחה יותר בכל מזג אוויר.

הדבר הראשון שתראו כשמתקרבים לאתר הוא קבוצות של סרקופגים ליקיים עם מכסים "מחודדים" האופייניים. אל תמהרו: התבוננו בתבליטים ובכתובות על דפנות האבן, והקיפו את הסרקופגים מכל צדדיהם. בסך הכל יש באתר ובסביבתו יותר ממאה קברים משומרים. האזור לאורך השביל המרכזי עשיר במיוחד בסרקופגים. באזור Ghiouristan חפשו שלושה קברים סלעיים גדולים, החצובים במצוקים.

במדרון הדרומי נמצא תיאטרון מתקופת הרומאים בקוטר של כ-50 מטרים, עם שורות של ספסלי אבן ושרידי חזית הבמה. גבוה יותר על הרכס ניצב האקרופול, ובו קטעים של בנייה מצולעת וציקלופית מהתקופה הארכאית. שימו לב למאגרים החצובים בסלע: ישנם כמה עשרות מהם, ורבים מהם נשמרו היטב. בין הסבך ניתן להבחין ביסודות של האגורה, המרחצאות וכנסיות נוצריות קדומות.

אם אתם רוצים תמונות מרשימות — תכננו את היציאה כך שתגיעו לפסגה בשעות הזהב. בשעות הבוקר המוקדמות יש אור צדדי שמדגיש את התבליטים על הסרקופגים ויוצר צלליות על רקע הים והאי קקובה. השקיעה מאירה את קברי הסלע באור כתום וחם. שתי הסיטואציות הן יוצאות דופן — קחו זאת בחשבון כשאתם מתכננים את היציאה מהכפר.

לאחר הירידה לכפר יאבו (Yavu) תוכלו לנוח בבית קפה מקומי. אם אתם מתכננים מסלול של יום אחד לאורך הדרך הליקית, התחנות ההגיוניות הבאות הן דמרה (Demre) עם העיר העתיקה מירה (Myra) וכנסיית סנט ניקולס, שייט במפרץ קקובה (Kekova) עם העיר השקועה, ולסיום — קאש (Kaş) עם ארוחת ערב על הטיילת. כל האתרים ממוקמים במרחק של 25–30 ק"מ זה מזה, וניתן להספיק לבקר בכולם ביום אחד עמוס אך ריאלי.